✅ قواعد درس پنجاه و نهم (۱):👇
الف) فعلهای פ"ס، פ"שׁ، פ"שׂ از دسته سالم שְׁלֵמִים در باب הִתְפַּעֵל:
در فعلهایی که حرف اول ریشهشان ס، שׁ و שׂ است، قلب שׁ صورت میگیرد و این حروف به جای ת در پیشوند הִתְפַּעֵל مینشیند. اما صداها همانطور باقی میمانند. به این ترتیب، לְהִתְּסַכֵּל میشود לְהִסְתַּכֵּל. الگوی صرف این فعلها به صورت زیر است:
(סכל) לְהִסְתַּכֵּל- نگاهکردن، تماشاکردن، مراقبتکردن
حال
מִסְתַּכֵּל מִסְתַּכְּלִים
מִסְתַּכֶּלֶת מִסְתַּכְּלוֹת
گذشته
הִסְתַּכַּלְתִּי הִסְתַּכַּלְנוּ
הִסְתַּכַּלְתָּ הִסְתַּכַּלְתֶּם
הִסְתַּכַּלְתְּ הִסְתַּכַּלְתֶּן
הִסְתַּכֵּל הִסְתַּכְּלוּ
הִסְתַּכְּלָה הִסְתַּכְּלוּ
آینده
אֶסְתַּכֵּל נִסְתַּכֵּל
תִּסְתַּכֵּל תִּסְתַּכְּלוּ
תִּסְתַּכְּלִי תִּסְתַּכֵּלְנָה
יִסְתַּכֵּל יִסְתַּכְּלוּ
תִּסְתַּכֵּל תִּסְתַּכֵּלְנָה
امر
הִסְתַּכֵּל הִסְתַּכְּלוּ
הִסְתַּכְּלִי הִסְתַּכֵּלְנָה
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ قواعد درس پنجاه و نهم (۲):👇
ب) فعلهای دسته ל"א در باب הִתְפַּעֵל:
(פלא) לְהִתְפַּלֵּא- شگفتزدهشدن
حال
מִתְפַּלֵּא מִתְפַּלְּאִים
מִתְפַּלְּאָה מִתְפַּלְּאוֹת
گذشته
הִתְפַּלֵּאתִי הִתְפַּלֵּאנוּ
הִתְפַּלֵּאתָ הִתְפַּלֵּאתֶם
הִתְפַּלֵּאת הִתְפַּלֵּאתֶן
הִתְפַּלֵּא הִתְפַּלְּאוּ
הִתְפַּלְּאָה הִתְפַּלְּאוּ
آینده
אֶתְפַּלֵּא נִתְפַּלֵּא
תִּתְפַּלֵּא תִּתְפַּלְּאוּ
תִּתְפַּלְּאִי תִּתְפַּלֵּאנָה
יִתְפַּלֵּא יִתְפַּלְּאוּ
תִּתְפַּלֵּא תִּתְפַּלֵּאנָה
امر
הִתְפַּלֵּא הִתְפַּלְּאוּ
הִתְפַּלְּאִי הִתְפַּלֵּאנָה
🔅توجه کنید که در زمان گذشته، حرف دوم ریشه تصره گرفته، درحالیکه در فعلهای سالم، پتخ میگیرد.
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ قواعد درس پنجاه و نهم (۳):👇
ج) אֵיזֶה:
אֵיזֶה جز به عنوان کلمه پرسشی، به عنوان کلمه تعظیم و بزرگداشت نیز استفاده میشود که در این حالت، معنای «چه» میگیرد.
چه هیجانی! => אֵיזֶה פֶּלֶא!
چه خانمی! => אֵיזֶה אִשֶׁה!
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ کلمات درس پنجاه و نهم:👇
(בושׁ, לְהִתְבַּיֵּשׁ ~ להתבייש) הִתְבַּיֵּשׁ ~ התבייש: شرمنده شد، خجالتزده شد
מְלַמֵּד (מְלַמְּדִים): معلم (دینی)
(נגד, לְהִתְנַגֵּד) הִתְנַגֵּד לְ...: مخالفت کرد، ضدیت کرد؛ مقاومت کرد
(סכל, לְהִסְתַּכֵּל) הִסְתַּכֵּל: نگاه کرد، تماشا کرد، مشاهده کرد (ב־)
עֵז (עִזִּים ~ עיזים): بز
עֲיָרָה ~ עיירה (עֲיָרוֹת ~ עיירות): شهر کوچک
פֶּלֶא (פְּלָאִים): معجزه، شگفتی
(פלא, לְהִתְפַּלֵּא) הִתְפַּלֵּא: تعجب کرد، شگفتزده شد
צָפוּף, צְפוּפָה: شلوغ؛ متراکم، ضخیم
צְפוּפוּת: شلوغی؛ تراکم، ضخامت
רַבִּי: ربی
(רגז, לְהִתְרַגֵּז) הִתְרַגֵּז: عصبانی شد، خشمگین شد
(רגל, לְהִתְרַגֵּל) הִתְרַגֵּל: عادت کرد (به چیزی)
(שׁגע, לְהִשְׁתַּגֵּעַ) הִשְׁתַּגֵּעַ: دیوانه شد، عقلش را از دست داد
(שׁדל, לְהִשְׁתַּדֵּל) הִשְׁתַּדֵּל: تلاش کرد، سعی کرد
בְּדֶרֶךְ כְּלָל: معمولاً، به عنوان یک قانون
יוֹם יוֹם: هر روز
לְפִי דַּעְתִּי: به نظر من
מָה הָעִנְיָנִים? چه خبر؟
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ بررسی متن درس پنجاه و نه (۱):👇
📝הָרַבִּי וְהָעֵז
📝 ربی و بز
בְּעֲיָרָה אַחַת גָּר מְלַמֵּד עָנִי.
در شهری زندگی میکرد استادی فقیر.
הַמְּלַמֵּד הָיָה בַּעַל מִשְׁפָּחָה גְּדוֹלָה.
این معلم بود صاحب خانوادهای بزرگ.
הַבַּיִת שֶׁלּוֹ הָיָה קָטָן מְאֹד,
خانه او بود بسیار کوچک،
וְהַצְּפִיפוּת בּוֹ הָיְתָה רַבָּה.
و ازدحام در آن بود زیاد.
יוֹם יוֹם הָיְתָה הָאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לְבַעֲלָהּ:
هر روز، زن میگفت به شوهرش:
🔺הָיְתָה אוֹמֶרֶת: ماضی استمراری
🔺לְבַעֲלָהּ: לְ + בַּעַל + ָהּ
🔅افتادن داگش حرف اول בַּעַל، به خاطر اضافهشدن حرف اضافه به ابتدای آن.
– כַּמָּה רַע וּמַר לִי!
- چقدر بد و تلخ است برای من!
אֵינֶנִּי יְכוֹלָה לִסְבֹּל אֶת הַצְּפִיפוּת בַּבַּיִת.
نمیتوانم تحمل کنم شلوغی در خانه را.
🔺אֵינֶנִּי יְכוֹלָה: منفیکردن فعل مضارع با אֵין صرفشده
🔺לִסְבֹּל: فعل دوم به صورت مصدر
הַמְּלַמֵּד הָיָה אִישׁ דָּתִי,
این معلم بود مردی مذهبی،
וְהָיָה מִתְפַּלֵּל שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּיּוֹם
و میخواند نماز سه بار در روز
🔺הָיָה מִתְפַּלֵּל: ماضی استمراری
בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הָרַבִּי.
در کنیسه ربی.
יוֹם אֶחָד
روزی
הֶחְלִיט הַמְּלַמֵּד לָלֶכֶת אֶל הָרַבִּי
تصمیم گرفت معلم که برود نزد ربی
לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עֵצָה.
که بخواهد از او طرحی.
🔺הֶחְלִיט فعل اول است و فعلهای לָלֶכֶת و לְבַקֵּשׁ که بعد از آن آمدهاند و به همان جمله و همان فاعل مربوطند، مصدر آمدهاند.
אֵחֲרֵי תְּפִלַּת הַבֹּקֶר
پس از نماز صبح
קָם הַמְּלַמֵּד
برخاست معلم
וְהָלַךְ אֶל הָרַבִּי.
و رفت نزد ربی.
- מָה הָעִנְיָנִים?
- چیست موضوع؟
בִּגְלַל מַה בָּאתָ אֵלַי, בְּנִי?
برای چه آمدی نزد من، پسرم؟
שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַבִּי.
پرسید از او ربی.
- רַבִּי, יֵשׁ לִי צָרוֹת,
- ربی! من دارم مشکلاتی.
עָנָה הַמְּלַמֵּד.
پاسخ داد معلم.
הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי,
خانواده من،
בָּרוּךְ הַשֵּׁם,
شکر خدا،
גְּדוֹלָה,
بزرگ است،
אֲבָל הַבַּיִת קָטָן
اما خانه کوچک است
וְאֵין בּוֹ מָקוֹם לָזוּז.
و نیست در آن جایی برای حرکت.
הָרַבִּי הִקְשִׁיב לַבְּעָיָה,
ربی بر مشکل
וְאַחֲרֵי דַּקּוֹת אֲחָדוֹת שָׁאַל:
و بعد از دقایقی چند پرسید:
- הַאִם יֵשׁ לְךָ עֵז?
- آیا دارید بز؟
- כֵּן, רַבִּי,
- بله ربی،
עָנָה הַמְּלַמֵּר,
پاسخ داد معلم،
יֵשׁ לָנוּ עֵז רָזָה אַחַת.
داریم بزی لاغر.
🔺עֵז רָזָה אַחַת: عبارت وصفی.
- אִם כֵּן,
- اگر چنین است،
אָמַר הָרַבִּי,
گفت ربی،
הַכְנֵס אֶת הָעֵז אֶל הַבַּיִת.
وارد کن بز را به خانه.
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ بررسی متن درس پنجاه و نه (۲):👇
הַמְּלַמֵּד הִתְפַּלֵא עַל הָעֵצָה הַזֹּאת,
معلم تعجب کرد از این طرح،
🔺הִתְפַּלֵא עַל: حرف اضافه تعجبکردن در عبری.
אֲבָל בְּכָל זֹאת
اما با این حال،
לֹא פִּקְפֵּק בְּחָכְמַת הָרַבִּי,
شک نکرد به بینش ربی،
כִּי הֶאֱמִין בָּרַבִּי בְּכָל לִבּוֹ.
چون ایمان داشت به ربی با تمام قلبش.
הוּא הָלַךְ
او رفت
וְהִכְנִיס אֶת הָעֵז אֶל הַבַּיִת.
و وارد کرد بز را به خانه.
הָאִשָּׁה לֹא הִתְנַגְּדָה.
زن مخالفت نکرد.
הִיא הִשְׁתַּדְּלָה לְהִתְרַגֵּל לַמַּצָּב הֶחָדָשׁ,
او تلاش کرد تا عادت کند به وضعیت جدید،
אֲבָל לֹא יָכְלָה.
اما نتوانست.
- אֵיזֶה מִין עֵצָה נָתַן לְךָ הָרַבִּי!
چه نوع طرحی داده به تو ربی!
צָעֲקָה הָאִשָּׁה.
فریاد زد زن.
לְפִי דַעְתִּי זוֹ עֵצָה רָעָה.
به نظر من این طرح بدی است.
לֵךְ וְהַגֶד לוֹ
برو و بگو به او
שֶׁעַכְשָׁו עוֹד יוֹתֵר צָפוּף בַּבַּיִת.
که اینک ازدحام بیشتری در خانه است.
הַמְּלַמֵּד הִסְתַּכֵּל בְּאִשְׁתּוֹ
معلم نگاه کرد به همسرش
וְלֹא עָנָה דָּבָר,
و جواب نداد چیزی،
כִּי גַּם הוּא לֹא הֵבִין אֶת הָעֵצָה שֶׁל הָרַבִּי.
چون همچنین او نفهمیده بود طرح ربی را.
הוּא יָצָא מֵהַבַּיִת
او بیرون رفت از خانه
וּמִהֵר אֶל הָרַבִּי
و سریع رفت نزد ربی
לְבַקֵּשׁ עֵצָה אַחֶרֶת מִמֶּנּוּ.
که درخواست کند طرح دیگری از او.
- הַאִם יֵשׁ לָכֶם
- آیا دارید
בַּעֲלֵי-חַיִּים אֲחֵרִים חוּץ מִן הָעֵז?
حیوان دیگری به جز این بز؟
שָׁאַל הָרַבִּי.
پرسید ربی.
לְמָשָׁל, תַּרְנְגֹל אוֹ תַּרְנְגֹלֶת?
مثلاً خروس یا مرغ؟
- כֵּן, רַבִּי, עָנָה הַמְּלַמֵּד.
- بله، ربی، پاسخ داد معلم.
יֵשׁ לָנוּ תַּרְנְגֹלֶת שְׁמֵנָה אַחַת.
داریم یک مرغ چاق.
- אִם כֵּן, אָמַר הָרַבִּי,
- اگر چنین است، گفت ربی،
הַכְנֵס אוֹתָהּ אֶל הַבַּיִת.
وارد کن آن را به خانه.
הַפַּעַם הָיָה לוֹ עוֹד יוֹתֵר קָשֶׁה
اینبار بود برای او سختتر
לְהָבִין אֶת הָעֵצָה שֶׁל הָרַבִּי,
که درک کند طرح ربی را،
אֲבָל בְּכָל זֹאת שָׁמַע בְּקוֹלוֹ
اما با این حال گوش داد
וְעָשָׂה כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה הָרַבִּי.
و انجام داد آنگونه که فرمان داده بود ربی.
הוּא הָלַךְ
او رفت
וְהִכְנִיס אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת אֶל הַבַּיִת.
و وارد کرد مرغ را به خانه.
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ بررسی متن درس پنجاه و نه (۳):👇
בְּדֶרֶךְ כְּלָל,
طبق معمول،
הָאִשָּׁה לֹא הָיְתָה מִתְנַגֶּדֶת לְמַעֲשֵׂי בַּעֲלָהּ.
زن مخالفت نکرد با کارهای شوهرش.
הִיא תָּמִיד הָיְתָה עוֹשָׂה אֶת רְצוֹן בַּעֲלָהּ
او همیشه انجام میداد خواسته شوهرش را
כְּמוֹ כָּל אִשָּׁה טוֹבָה.
مانند هر زن خوبی.
מֵעוֹלָם לֹא הֵרִימָה אֶת קוֹלָהּ עָלָיו
هرگز بالا نمیبرد صدایش را بر سر او
וְלֹא רָבָה אִתּוֹ.
و بحث نمیکرد با او.
אֲבָל הַפַּעַם
اما این بار
הִיא הִתְרַגְּזָה מְאֹד
او عصبانی شد خیلی
וְהִתְחִילָה לִבְכּוֹת.
و شروع کرد به گریستن.
הִיא צָעֲקָה
او فریاد زد
וְאָמְרָה:
و گفت:
- אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ בַּמַּצָּב הַנוֹרָא הַזֶּה.
- امکان ندارد ادامه دادن با این وضعیت وحشتناک.
🔺הַמַּצָּב הַנוֹרָא הַזֶּה: عبارت وصفی؛ موصوف، صفت و صفت اشاره. انطباق در جنس، شمار، شناس.
רוּץ מַהֵר אֶל הָרַבִּי
برو سریع نزد ربی
וֶאֱמֹר לוֹ,
و بگو به او،
🔺וֶאֱמֹר: וְ + אֱמֹר
🔅حرف عطف به حرکت مسروقه رسیده، نزدیکترین حرکت به آن را به جای شوای خودش میپذیرد: سهگل نزدیکترین حرکت به خطفسهگل.
כִּי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּגֵּעַ
چون ممکن است دیوانه شویم
מִן הָרַעַשׁ וּמִן הַצְּפִיפוּת!
از سر و صدا و از شلوغی!
🔺וּמִן: וְ + מִן
🔅رسیدن حرف عطف به کلمهای که با یکی از حروف بومَف (בּ, ו, מ, פ) شروع شده. تغییر صدای וְ از شوا به شروک.
שׁוּב רָץ הַמְּלַמֵּד אֶל הָרַבִּי.
دوباره دوید معلم نزد ربی.
הָרַבִּי הִקְשִׁיב לְדִבְרֵי הַמְּלַמֵּד,
ربی گوش کرد به سخنان معلم،
וְאָמַר:
و گفت:
- לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת הָעֵז וְאֶת הַתַּרְנְגֹלֶת מִן הַבַּיִת.
- برو و خارج کن بز و مرغ را از خانه.
הַמְּלַמֵּד הִתְפַּלֵּא מְאֹד,
معلم تعجب کرد خیلی زیاد،
אֲבָל הִתְבַּיֵּשׁ לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת.
اما خجالت کشید بپرسد سؤالی.
הוּא הָלַךְ וְהוֹצִיא אֶת הָעֵז וְאֶת הַתַּרְנְגֹלֶת מֵהַבַּיִת.
او رفت و خارج کرد بز و مرغ را از خانه.
וְהִנֵּה נֵס!
و اینک معجزه!
הַמְּלַמֵּד וְאִשְׁתּוֹ הִסְתַּכְּלוּ זֶה בְּזוֹ
معلم و همسرش نگاه کردند به یکدیگر
וְקָרְאוּ פֶה אֶחָד:
و فریاد زدند یک صدا:
- כַּמָּה חָכָם הוּא רַבֵּנוּ!
- چه زیرک است این ربی!
אֵין עוֹד צְפִיפוּת בַּבַּיִת.
دیگر ازدحامی در خانه نیست.
אֵיזֶה פֶלֶא!
چه معجزهای!
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
14.16M حجم رسانه بالاست
مشاهده در ایتا
به یاد تمام عزیزانی
که به بهانه مرگ دختری،
به شهادت رسیدند؛
معصومانه
غریبانه
و
وحشیانه...
😭🖤😭🖤😭
#آرشام
#سید_روح_الله
#آرمان_عزیز
و...
ربع پهلوی به ۲۵ شهریور دلخوش کرده، غافل از اینکه پدربزرگش صبح ۲۵ شهریور از تهران فرار کرد...
مدیون خون تمامی شهدای امنیت است امنیت امروز ما و حتی کشفحجابکردهها...
قدردان باشیم...
نمکشناس باشیم...
#انقلاب_اسلامی
#شهید_امنیت
#امام_روح_الله
#امام_خامنهای
✅ تمرینهای درس پنجاه و نه:👇
1. לִפְעָמִים אֲנִי אוֹהֵב לָשֶׁבֶת לְיַד הַחַלּוֹן וּלְהִסְתַּכֵּל אֶת הָאֲנָשִׁים שֶׁעוֹבְרִים בָּרְחוֹב
2. הִיא עֲדַיִן (עדיין) לֹא הִתְרַגְּלָה לָקוּם מֻקְדָּם (מוקדם).
3. אֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּאִים שֶׁאַתָּה מִתְנַגֵּד לַחֹק (לחוק) הֶחָדָשׁ.
4. הַצְּפִיפוּת פֹה הִיא גְּדוֹלָה, כִּי יֵשׁ יוֹתֵר מִשְּׁלוֹשִׁים תַּלְמִידִים בַּחֶדֶר הַזֶּה.
5. הוּא הָיָה חוֹלֶה, אֲבָל בְּכָל זֹאת הוּא בָּא לָעֲבוֹדָה.
6. בְּבַקָּשָׁה הִשְׁתַּדֵּל לָבוֹא מָחָר מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר (מוקדם בבוקר) כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת קַו הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלָּנוּ.
7. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, לֹא כְּדָאִי לְהִתְרַגֵּז מִכָּל דָּבָר קָטָן.
8. הַאִם הִשְׁתַּגַּעְתָּ? לָמָּה שַׁרְתָּ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה?
9. אַל הִתְבַּיֵּשׁ (התבייש) לִשְׁאֹל (לשאול) שְׁאֵלוֹת.
10. אֲפִלּוּ בְּעֲיָרוֹת (בעיירות) קְטַנּוֹת תָּמִיד הָיוּ מְלַמְּדִים.
11. הָאִכָּר (האיכר) מָכַר אֶת הָעֵז הַשְּׁמֵנָה וְקָנָה בִּמְקוֹמָהּ תַּרְנְגֹל (תרנגול) אֶחָד וְשִׁבְעָה תַּרְנְגֹלֶת (תרנגולות).
12. זֶה הָיָה כָּל כָּךְ צָפוּף בָּרַכֶּבֶת שֶׁלֹּא הָיָה אֲפִלּוּ מָקוֹם לַעֲמֹד (לעמוד).
13. הִתְרַגַּלְתִּי לַתַּרְגִּילִים הָאֵלֶּה, וַאֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אוֹתָם בְּלִי קֹשִׁי (קושי).
14. יֵשׁ לִי בֵּן יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. הוּא תָּמִיד שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלִי.
15. אֲנִי מִתְפַּלֵּאת עָלַיִךְ (עלייך) שֶׁאַתְּ שׁוֹאֶלֶת שְׁאֵלָה פְּשׁוּטָה כָּזֹאת.
16. אֵין פֶּלֶא שֶׁהוּא הִצְלִיחַ בַּמִּבְחָן. הוּא חָכָם וְתָמִיד מִשְׁתַּדֵּל לְהִיכּוֹן (להיכון) לְכָל מִבְחָן.
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ متن ماله درس پنجاه و نه:👇
הרבי והעז
בעיירה אחת גר מלמד עני. המלמד היה בעל משפחה גדולה. הבית שלו היה קטן מאוד, והצפיפות בו היתה רבה.
יום יום היתה האישה אומרת לבעלה:
– כמה רע ומר לי! אינני יכולה לסבול את הצפיפות בבית.
המלמד היה איש דתי, והיה מתפלל שלוש פעמים ביום בבית הכנסת של הרבי. יום אחד החליט המלמד ללכת אל הרבי לבקש ממנו עצה. אחרי תפילת הבוקר קם המלמד והלך אל הרבי.
- מה העניינים? בגלל מה באת אליי, בני? שאל אותו הרבי.
- רבי, יש לי צרות, ענה המלמד. המשפחה שלי, ברוך השם, גדולה, אבל הבית קטן ואין בו מקום לזוז.
הרבי הקשיב לבעיה, ואחרי דקות אחדות שאל:
- האם יש לך עז?
- כן, רבי, ענה המלמר, יש לנו עז רזה אחת.
–אם כן, אמר הרבי, הכנס את העז אל הבית.
המלמד התפלא על העצה הזאת, אבל בכל זאת לא פקפק בחכמת הרבי, כי האמין ברבי בכל לבו. הוא הלך והכניס את העז אל הבית.
האישה לא התנגדה. היא השתדלה להתרגל למצב החדש, אבל לא יכלה.
- איזה מין עצה נתן לך הרבי! צעקה האישה. לפי דעתי זו עצה רעה. לך והגד לו שעכשיו עוד יותר צפוף בבית.
המלמד הסתכל באשתו ולא ענה דבר, כי גם הוא לא הבין את העצה של הרבי. הוא יצא מהבית ומיהר אל הרבי לבקש עצה אחרת ממנו.
- האם יש לכם בעלי-חיים אחרים חוץ מן העז? שאל הרבי. למשל, תרנגול או תרנגולת?
–כן, רבי, ענה המלמד. יש לנו תרנגולת שמנה אחת.
- אם כן, אמר הרבי, הכנס אותה אל הבית.
הפעם היה לו עוד יותר קשה להבין את העצה של הרבי, אבל בכל זאת שמע בקולו ועשה כמו שציווה הרבי. הוא הלך והכניס את התרנגולת אל הבית.
בדרך כלל, האישה לא היתה מתנגדת למעשי בעלה. היא תמיד היתה עושה את רצון בעלה כמו כל אישה טובה. מעולם לא הרימה את קולה עליו ולא רבה אתו. אבל הפעם היא התרגזה מאוד והתחילה לבכות. היא צעקה ואמרה:
- אי אפשר להמשיך במצב הנורא הזה. רוץ מהר אל הרבי ואמור לו, כי אפשר להשתגע מן הרעש ומן הצפיפות!
שוב רץ המלמד אל הרבי. הרבי הקשיב לדברי המלמד, ואמר:
- לך והוצא את העז ואת התרנגולת מן הבית.
המלמד התפלא מאוד, אבל התבייש לשאול שאלות. הוא הלך והוציא את העז ואת התרנגולת מהבית.
והנה נס! המלמד ואשתו הסתכלו זה בזו וקראו פה אחד:
– כמה חכם הוא רבנו! אין עוד צפיפות בבית. איזה פלא!
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim