✅ متن منوکاد درس شصت و پنج:👇 העבד החכם הדבר קרה לפני שנים רבות כאשר לא היה בעולם לא דואר, לא טלפון ולא חשמל. בימים ההם היו שולחים מכתבים או כספים מעיר לעיר וממדינה למדינה על ידי שליחים פרטיים. בעיר אחת גר סוחר עשיר, ולו היה עבד נאמן. פעם אחת שלח הסוחר כסף לעיר אחרת בידי עבדו הנאמן. העבד שם את הכסף בכיס בגדו ויצא לדרכו. בדרך אל העיר עבר העבד על־יד יער. היה שקט מסביב. רוח מזרחית קלה נשבה. קולות מתוקים ונעימים של ציפורים הגיעו לאוזניו מתוך היער. העבד החליט להיכנס ליער כדי לנוח קצת מן הנסיעה הארוכה. הוא ישב שם על אבן אחת תחת עץ ירוק, והקשיב לקולות השונים שנשמעו מכל צד. הוא הוציא מילקוטו את האוכל שהכין לדרך, לחם שחור טרי, חמאה, גבינה וביצים קשות, והתחיל לאכול. פתאום הופיע שודד מתוך העצים הצפופים, השודד הוציא רובה מתחת מעילו, ודרש מן העבד את כספו. - הכסף שנמצא אצלי הוא לא כספי, אמר העבד, הוא שייך לאדוני. אני רק שליח. בבקשה, עשה לי טובה, שלח כדור בבגדי. כאשר אשוב הביתה ואגיד לאדוני, ששודד התנפל עליי ולקח את כספו, הוא יאמין לי, כי החור בבגדי יהיה סימן שאני לא משקר. השודד לא סרב, ואמר: - טוב, פשט מהר את בגדך, ואעשה כבקשתך. העבד פשט את בגדו ותלה אותו על עץ, השודד ירה ברובה ועשה חור בבגד. העבד הודה לשודד, ושוב פנה אליו ואמר: - בבקשה, שלח גם כדור בנעליים. אז יבין אדוני שהייתי בסכנת מוות. השודד הסכים לבקשתו, ואמר: - זה רעיון מצוין, תכף ומיד אעשה גם זאת. העבד שם את הנעליים על הארץ. השודד ירה בנעל אחת. הכדור פגע בנעל ועשה בה חור. - אם לא אכפת לך, אמר שוב העבד, שלח כדור גם בנעלי השנייה. אז אדוני ידע באופן ברור כמה גדולה היתה הסכנה שנמצאתי בה. השודד הרים את הרובה ורצה לירות בנעל השנייה. אבל, להפתעתו הגדולה, אף כדור אחד לא יצא מן הרובה שלו. - אוי, קרא השודד, לא נשארו לי עוד כדורים! ברגע הזה קפץ העבד ממקומו, תפס את בגדו וברח לנפשו. https://eitaa.com/ebri_biyamoozim