✅ متن ماله درس شصت و هشت:👇 הסוס הנאמן - אבא, הגד לי מדוע אתה מטפל באהבה כל כך גדולה בסוס שלנו? הלא הוא כבר זקן ושמן, ואין לו כח לעבוד. - דע לך, בני, הסוס הזה הציל את חיי ממוות בטוח. שמע ואספר לך איך קרה הדבר. זה קרה כאשר עוד היית תינוק. זה היה בראשית ההתישבות בארץ. לא רבים היו החלוצים שבאו בימים ההם להתישב בארץ. התפתחותה של הארץ, אשר עיניך רואות, התחילה רק בשנים האחרונות. הארץ השתנתה הרבה מאז, בימים ההם אפילו חשמל לא היה לנו. גרנו אז במושבה קטנה בגליל. החיים היו קשים ומלאי בעיות וסכנות. שודדים היו מתנפלים לעתים קרובות על המושבה והיו שודדים פרות, תרנגולות, כלי עבודה וכל מיני דברים חדשים וגם ישנים. כמעט בכל לילה היתה התנפלות עלינו. המצב הזה הפריע את החיים במושבה. התנדבתי לשמור על המושבה בלילות. הסוס שלנו היה אז צעיר, חזק ומהיר כמו ברק. כל לילה ולילה הייתי יוצא לבדי על הסוס לשמירה. לילה לילה הייתי רוכב בשדות מסביב למושבה. מאז התחיל לרדת מספר ההתנפליות. לילה אחד אמרתי "ליל מנוחה" למשפחה ויצאתי כמנהגי לשמירה. היה ליל ירח יפה, ורוח מערבית קלה נשבה מבין ההרים. ריחות נעימים מהשדות מסביב מילאו את האוויר. ואני רוכב לי לאט לאט על סוסי הנאמן בשקט הלילה. פתאום ראיתי מרחוק, מצד שמאל של הבאר, שני שודדים ואתם פרות המושבה. קראתי להם לעמוד. הם לא שמו לב לקריאות שלי. יריתי באוויר כדי להפחיד אותם. לאסוני הגדול השיבו השודדים אש ופגעו בי ובסוס. אני והסוס, שנינו נפלנו על הארץ. דם כיסה אותי ואת הסוס. השודדים התקרבו אליי, והוציאו את הרובה ממני. ברגע הזה היתה לי הרגשה שהגיע קצי. אבל הסוס, ששכב בלי לזוז כאלו היה מת, קפץ פתאום על רגליו, והתחיל לבעוט בשודדים בעיטה אחרי בעיטה. שני השודדים נפלו לארץ בלי סימן של רוח חיים. אף־על־פי שהסוס היה פצוע קשה, הוא רץ כמו ברק ישר למושבה. כאשר ראו אנשי המושבה את הסוס הפצוע, הם הבינו מיד מה שקרה. כולם יצאו לחפש אותי. אחרי חיפוש ארוך, מצאו אותי שוכב פצוע על העשב על יד הגופות של השודדים. ידיד נאמן ואהוב היה לי הסוס כל השנים. קשה יהיה לי להיפרד ממנו! https://eitaa.com/ebri_biyamoozim