✅ متن ماله درس بیست و هشتم:👇
אַבְרָהָם והזקן
אַבְרָהָם הָעִבְרִי היה איש צדיק. האוהל של אברהם עמד על יד הדרך. האוהל שלו היה תמיד פתוח לאורחים. אברהם היה נותן אוכל ומיים לכל איש זר שהיה עובר בדרך. הוא לא היה שואל את האורח מאין הוא בא ולאן הוא הולך. כאשר האורח היה נותן לו תודה, אברהם היה אומר:
- אל תתן תודה לי. תן תודה לה'. ה' ברה את הארץ ואת כל אשר בה.
ביום חם אחד עבר איש זקן וחלש על יד האוהל של אברהם. הבגדים שלו היו מלאים חול לבן, והוא הלך לאט לאט. אברהם פנה אל הזקן, ואמר לו:
- בבקשה, אל תעבור מפה. בוא לאוהל שלי, רחץ את הרגליים ונוח מעט.
הזקן היה עייף מאוד, ולא היה לו כוח ללכת הלאה. הוא הלך בשמחה רבה אל האוהל. אברהם שאב מיים מן המעיין ונתן לזקן לרחוץ את הפנים ואת הרגליים. אחרי שהזקן רחץ את הפנים ואת הרגליים, אמר לו אברהם:
- עכשיו שב, אכול ושתה מכל מה שה' נתן לי.
הזקן אמר לו תודה וישב לאכול. אז אמר אברהם לזקן:
- אל תתן תודה לי. תן תודה לה', כי הוא ברה את האוכל הזה שאתה אוכל.
הזקן צחק ואמר:
- איך אפשר לתת תודה לאל שלא רואים אותו? אין אני רואה את האל שלך, איך אתן לו תודה?
אברהם כעס ושלח את הזקן מן האוהל, ואמר לו:
- צא מפה! ואל תבוא שוב הנה!
הזקן קם, עזב את האוהל והלך לו.
אז שמע אברהם קול קורא מן השמיים:
- שמע, אברהם, את הזקן הזה סבלתי שנים רבות, ואתה לא יכול לסבל אותו אפילו שעה אחת?!
מייד רץ אברהם אחרי הזקן, ומצה אותו הולך בדרך.
- סלך לי! אמר לו אברהם, עשה לי טובה, שוב אל האוהל וגמור את הסְעודה.
- אני רואה שטעית, אמר הזקן, אתה בּאמת איש צדיק וקדוש. ברוך תהיה, וברוך האלהים שלך.
והזקן שב יחד עם אברהם אל האוהל.
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ بررسی متن درس بیست و هشت (۱):👇
📝 عنوان:
אַבְרָהָם וְהַזָּקֵן
ابراهیم و پیر[مرد]
📝 بند اول:
אַבְרָהָם הָעִבְרִי הָיָה אִישׁ צַדִּיק.
ابراهیم عبرانی بود مردی پارسا.
הָאֹהֶל שֶׁל אַבְרָהָם עָמַד עַל יַד הַדֶּרֶךְ.
خیمه ابراهیم برپا بود کنار جاده.
הָאֹהֶל שֶׁלּוֹ הָיָה תָּמִיד פָּתוּחַ לְאוֹרְחִים.
خیمه او بود همیشه گشوده برای مهمانان.
אַבְרָהָם הָיָה נוֹתֵן אֹכֶל וּמַיִם לְכָל אִישׁ זָר
ابراهیم میداد غذا و آب به هر فرد غریبی
🔺הָיָה נוֹתֵן: فعل ماضی استمراری
🔅اتفاقی که در گذشته، برای دورهای انجام میشده. چند جمله بعدی هم فعلشان از همین نوع است.
שֶׁהָיָה עוֹבֵר בַּדֶּרֶךְ.
که میگذشت از جاده.
הוּא לֹא הָיָה שׁוֹאֵל אֶת הָאוֹרֵחַ
او نمیپرسید از مهمان
מֵאַיִן הוּא בָּא
از کجا او آمده
וּלְאָן הוּא הוֹלֵךְ.
و به کجا او میرود.
🔺וּלְאָן: וְ + לְאָן
🔅به خاطر ممنوعیت دو شوا در ابتدای کلمه، شوای حرف عطف تبدیل به شروک شده.
כַּאֲשֶׁר הָאוֹרֵחַ הָיָה נוֹתֵן לוֹ תּוֹדָה,
هر زمان مهمان تشکر میکرد از او،
🔺נוֹתֵן לוֹ תּוֹדָה: عبارت «تشکر کردن از کسی»
אַבְרָהָם הָיָה אוֹמֵר:
ابراهیم میگفت:
📝 بند دوم:
- אַל תִּתֵּן תּוֹדָה לִי.
از من تشکر نکنید.
תֵּן תּוֹדָה לַה'.
از خدا تشکر کنید.
ה' בָּרָה אֶת הָאָרֶץ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ.
خدا آفرید زمین را و هرچه در آن است.
🔺אֶת مفعول معرفه، برای هر مفعول، تک تک میآید.
📝 بند سوم:
בְּיוֹם חַם אֶחָד
در روزی گرم
עָבַר אִישׁ זָקֵן וְחַלָּשׁ
گذشت مرد پیر و ضعیفی
עַל יַד הָאֹהֶל שֶׁל אַבְרָהָם.
از کنار خیمه ابراهیم.
הַבְּגָדִים שֶׁלּוֹ הָיוּ מְלֵאִים חוֹל לָבָן,
لباسهای او بود پر از شن سفید،
🔺מְלֵאִים חוֹל: پر از شن
🔅מְלֵא به دنبالش حرف اضافه ندارد.
וְהוּא הָלַךְ לְאַט לְאַט.
و او راه میرفت خیلی آرام.
🔺לְאַט לְאַט: به جای استفاده از «خیلی»، میتوان صفت را دوبار آورد.
אַבְרָהָם פָּנָה אֶל הַזָּקֵן,
ابراهیم رو کرد به پیر[مرد]
🔺פָּנָה אֶל: حرف اضافه פָּנָה (رو کردن) אֶל است.
וְאָמַר לוֹ:
و گفت به او:
📝 بند چهارم:
- בְּבַקָּשָׁה, אַל תַּעֲבֹר מִפֹּה.
- بفرما، نگذر از اینجا.
🔺מִפֹּה: מִן + פֹּה
בּוֹא לָאֹהֶל שֶׁלִּי,
بیا به خیمه من،
רְחַץ אֶת הָרַגְלַיִם
بشوی پاها را
וְנוּחַ מְעַט.
و استراحت کن اندکی.
📝 بند پنجم:
הַזָּקֵן הָיָה עָיֵף מְאֹד,
پیر[مرد] بود خسته بسیار،
וְלֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ
و نبود برای او نیرویی (و نیرویی نداشت)
לָלֶכֶת הָלְאָה.
تا برود پیشتر.
הוּא הָלַךְ בְּשִׂמְחָה רַבָּה אֶל הָאֹהֶל.
او رفت با شادمانی بسیار به سمت خیمه.
אַבְרָהָם שָׁאַב מַיִם מִן הַמַּעְיָן
ابراهیم کشید آب از چاه
וְנָתַן לַזָּקֵן
و داد به پیر[مرد]
לִרְחֹץ אֶת הַפָּנִים וְאֶת הָרַגְלַיִם.
تا بشوید صورت و پاها را.
אַחֲרֵי שֶׁהַזָּקֵן רָחַץ
پس از آنکه پیر[مرد] شست
אֶת הַפָּנִים וְאֶת הָרַגְלַיִם,
صورت و پاها را،
אָמַר לוֹ אַבְרָהָם:
گفت به او ابراهیم:
📝 بند ششم:
- עַכְשָׁו שֵׁב,
- اکنون بنشین،
אֱכֹל וּשְׁתֵה מִכָּל מַה שֶׁה' נָתַן לִי.
بخور و بنوش از هرآنچه که خدا داده به من.
🔺וּשְׁתֵה: וְ + שְׁתֵה
🔅به خاطر ممنوعیت دو شوا در ابتدای کلمه، شوای حرف عطف تبدیل به شروک شده.
🔺מִכָּל: מִן + כָּל
📝 بند هفتم:
הַזָּקֵן אָמַר לוֹ תּוֹדָה
پیر[مرد] تشکر کرد از او
וְיָשַׁב לֶאֱכֹל.
و نشست تا بخورد.
אָז אָמַר אַבְרָהָם לַזָּקֵן:
پس گفت ابراهیم به پیر[مرد]:
📝 بند هشتم:
- אַל תִּתֵן תּוֹדָה לִי.
- تشکر نکن از من.
תֵּן תּוֹדָה לַה',
تشکر کن از خدا،
כִּי הוּא בָּרָה אֶת הָאֹכֶל הַזֶּה
زیرا او آفریده این غذا را
שֶׁאַתָּה אוֹכֵל.
که تو میخوری.
📝 بند نهم:
הַזָּקֵן צָחַק וְאָמַר:
پیر[مرد] خندید و گفت:
📝 بند دهم:
- אֵיךְ אֶפְשָׁר לָתֵת תּוֹדָה לְאֵל
- چگونه ممکن است تشکر شود از خدایی
שֶׁלֹא רוֹאִים אוֹתוֹ?
که نمیبینند او را؟
רוֹאִים: فعل مضارع جمع مذکر، بدون فاعل
🔅فعل با عمومیت فاعل ترجمه میشود.
אֵין אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָאֵל שֶׁלְךָ,
نمیبینم من خدای تو را،
🔺אֵין אֲנִי רוֹאֶה: منفی کردن جمله با אֵין
🔅در این صورت אֵין پیش از فاعل میآید.
אֵיךְ אֶתֵן לוֹ תּוֹדָה?
چگونه تشکر کنم از او؟
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ بررسی متن درس بیست و هشت (۲):👇
📝 بند یازدهم:
אַבְרָהָם כָּעַס
ابراهیم عصبانی شد
וְשָׁלַח אֶת הַזָּקֵן מִן הָאֹהֶל,
و راند پیر[مرد] را از خیمه،
וְאָמַר לוֹ:
و گفت به او:
📝 بند دوازدهم:
- צֵא מִפֹּה!
- برو از اینجا!
וְאַל תָּבוֹא שׁוּב הַנָּה!
و نیا دوباره اینجا!
📝 بند سیزدهم:
הַזָּקֵן קָם,
پیر[مرد] برخاست،
עָזַב אֶת הָאֹהֶל
ترک کرد خیمه را
וְהָלַךְ לוֹ.
و رفت.
📝 بند چهاردهم:
אָז שָׁמַע אַבְרָהָם
پس شنید ابراهیم
קוֹל קוֹרֵא מִן הַשָּׁמַיִם:
صدایی که میخواند از آسمان:
📝 بند پانزدهم:
- שְׁמַע, אַבְרָהָם,
بشنو، ابراهیم!
אֶת הַזָּקֵן הַזֶּה סָבַלְתִּי שָׁנִים רַבּוֹת,
این پیر[مرد] را تحمل کردم سالهای زیادی،
וְאַתָּה לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל אוֹתוֹ
و تو نمیتوانی تحمل کنی او را
אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת?!
حتی یک ساعت؟!
📝 بند شانزدهم:
מִיָד רָץ אַבְרָהָם אַחֲרֵי הַזָּקֵן,
فورا دوید ابراهیم به دنبال پیر[مرد]،
וּמָצָה אוֹתוֹ הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ.
و یافت او را درحالیکه میرفت در جاده.
🔺וּמָצָה: וְ + מָצָה
🔅رسیدن حرف عطف به یکی از حروف بومَف (בּ, ו, מ, ף) و تبدیل شوای آن به شروک
📝 بند هفدهم:
- סְלַךְ לִי!
- ببخش مرا!
אָמַר לוֹ אַבְרָהָם,
گفت به او ابراهیم،
עֲשֵׂה לִי טוֹבָה,
انجام بده در حق من خوبیای،
🔺עֲשֵׂה לִי טוֹבָה: اصطلاحی برای «بیا و در حقم خوبی کن!»
שׁוּב אֶל הָאֹהֶל
برگرد به خیمه
וּגְמֹר אֶת הַסְּעוּדָה.
و تمام کن وعده غذایی را.
🔺וּגְמֹר: וְ + גְמֹר
🔅ممنوعیت دو شوا در ابتدای کلمه و تغییر صدای حرف عطف
📝 بند هیجدهم:
- אֲנִי רוֹאֶה שֶׁטָּעִיתִ,
- من میبینم که خطا کردم،
אָמַר הַזָּקֵן,
گفت پیر[مرد]،
אַתָּה בֶּאֱמֶת אִישׁ צַדִּיק וְקָדוֹשׁ.
تو حقیقتا مردی پارسا و مقدسی.
בָּרוּךְ תִּהְיֶה,
متبرک باشی،
וּבָרוּךְ הָאֱלֹהִים שֶׁלְּךָ.
و متبرک باشد خدای تو.
🔺וּבָרוּךְ: וְ + בָּרוּךְ
🔅رسیدن حرف عطف به یکی از حروف بومَف (בּ, ו, מ, ף) و تبدیل شوای آن به شروک
🔅رفتن בּ به وسط کلمه و افتادن داگش آن
📝 بند نوزدهم:
וְהַזָּקֵן שָׁב יַחַד עִם אַבְרָהָם אֶל הָאֹהֶל.
و پیر[مرد] برگشت همراه با ابراهیم به خیمه.
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ تمرینهای درس بیست و هشتم کتاب هیسود:👇
1. הָאִישׁ הַצַּדִּיק הָיָה אוֹכֵל רַק סְעוּדָה אַחַת בְּיוֹם.
2. כַּאֲשֶׁר הַהוֹרִים שֶׁלִּי בָּאוּ לְפֶלֶסְטִין (אֶל פֶלֶסְטִין), הֵם חָיוּ בְּאֹהֶל (באוהל).
3. רוּת, עֲשִׂי לִי טוֹבָה, לְכִי שׁוּב לַחַנוּת וּקְנִי לִי לֶחֶם.
🔅וּקְנִי: וְ + קְנִי
تغییر صدای حرف عطف به دلیل ممنوعیت دو شوا در ابتدای کلمه.
4. בְּבַקָּשָׁה סִלְחִי לִי, (אֲנִי) שָׁכַחְתִי אֶת הָעִתוֹן (העיתון) שֶׁלָּךְ בַּמִּסְעָדָה.
5. אֵלוֹהִים אָמַר לְאַבְרָהָם: צֵא מֵהַמְּדִינָה הַזֹּאת.
6. אַל תַּעֲזֹב (תעזוב) אוֹתִי!
7. אַבְרָהָם פָּנָה אֶל הַזָּר וְאָמַר: בּוֹא הֵנָה בְּבַקָּשָׁה.
8. הִיא בְּרוּכָה בְּבָּנִים טוֹבִים.
9. ה' בָּרָא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.
🔅به علامت بعد از هی (ה) دقت کنید. این علامت، همان گرش است که نشانه مخفف بودن است.
✳️ دقت داشته باشید گرش را با یود اشتباه نگیرید.
10. אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִסְבֹּל (לסבול) אֶת הַפָּנִים שֶׁלּוֹ.
11. הֵם סָבְלוּ מְאֹד (מאוד) בְּחַיִים.
12. רוּצִי מַהֵר לַבַּיתּ (אֶל הַבַּיתּ), מֶאֻחָר (מאוחר) מֵאֹד.
13. קְנִי אֶת הַתִּיק הַזֶּה וּתְנִי אוֹתוֹ אֶל הָאָח שֶׁלָּךְ.
🔅וּתְנִי: וְ + תְנִי
14. רַחֲצוּ אֶת הַיָּדַיִים שֶׁלָּכֶם וּלְכוּ לַשֻּׁלְחָן (לשולחן) לֶאֱכֹל (לאכול).
15. אֶתְמוֹל (אֲנִי) עָבַדְתִי שָׁעוֹת רַבּוֹת בַּשָּׂדֶה.
16. אַל תַּעַבְדִי כֹּל כָּךְ קָשֶּׁה, נוּחִי רֶגַע.
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ کلمات جدید درس بیست و نه (שיעור כט):👇
אַף= גַּם: همچنین
אַף אֶחָד לֹא: هیچکس
בְּמֶשֶׁךְ: در طولِ، در جریانِ
גָּבוֹהַּ, גְּבוֹהָה: بلند، رفیع
דָּאַג (לִדְאֹג) (לדאוג): نگران بودن
דָּחַף (לִדְחֹף) (לִדְחוֹף): هل دادن
יְצִיאָה (יְצִיאוֹת): خروج
מַה שֶּׁהוּא= מַשֶּׁהוּ: چیزی
מְכִירָה (מְכִירוֹת): فروش
מְצִיאָה (מְצִיאוֹת): یافته، معامله
מַרְאֶה (מַרְאוֹת): ظاهر، منظره
נְסִיעָה (נְסִיעוֹת): سفر
פָּרַץ (לִפְרֹץ) (לפרוץ): ترکیدن، شکفتن
צְחוֹק: خنده
קְנִיָּה (קְנִיּוֹת): خرید
קְפִיצָה (קְפִיצוֹת): پرش
קְרִיאָה (קְרִיאוֹת): مطالعه، قرائت، فریاد
רִיצָה (רִיצוֹת): دو (دویدن)
רַכֶּבֶת (רַכָּבוֹת): قطار
שְׁתִיָה (שְׁתִיּוֹת): نوشیدنی
תַּחֲנָה (תַּחֲנוֹת): ایستگاه
תַּפּוּחַ (תַּפּוּחִים): سیب
🔅عبارات تازه:
עוֹד מְעַט וְ...: در مدت زمان کمی
סוֹף סוֹף: نهایتاً
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ قواعد درس بیست و نهم:👇
اسم مصدر (שֵׁם הַפְּעוּלָה):
اسمهای عبری به صورتهای مختلفی میآیند که به آن میشکالیم (מִשְׁקָלִים) گفته میشود. یکی از این اسمها، اسم مصدر است.
✳️ اسم مصدر طبق الگوی زیر ساخته میشود:
۱. الگوی فعلهای سالم (שְׁלֵמִים)، פ"נ، פ"י و ל"א به قرار زیر است:
🔺الگو: ~ְ~ִי~ָה
(ירד) יְרִידָה= فرود
(כתב) כְּתִיבָה= نوشته
(נפל) נְפִילָה= سقوط
(קרא) קְרִיאָה= مطالعه، قرائت
🔺الگو، اگر حرف اول حلقی باشد: ~ֲ~ִי~ָה
(עמד) עֲמִידָה= ایستادگی
۲. الگوی ל"ה:
🔺الگو: ~ְ~ִיָּה
(ראה) רְאִיָה= منظره، دیدگاه
🔺الگو، اگر حرف اول حلقی باشد: ~ֲ~ִיָּה.
(עלה) עֲלִיָה= صعود
🔅دقت داشته باشید که ה تبدیل به י شده است.
۳. الگوی ע"ו و ע"י:
(קמה) קִימָה= طلوع، برخاستگی
(שרה) שִׁירָה= سُرایش
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ הַפְּעָלִים שֶׁל שִׁעוּר כט (29):👇
فعلهای درس بیست و نهم:
1⃣ ד - א - ג
🔅مصدر: לִדְאֹג (לדאוג)
نگران بودن، کجخلقی کردن (ל...)
🔅زمان حال:
דּוֹאֵג דּוֹאֲגִים
דּוֹאֶגֶת דּוֹאֲגוֹת
🔅زمان گذشته:
דָּאַגְתִּי דָּאַגְנוּ
דָּאַגְתָּ דְּאַגְתֶּם
דָּאַגְתְּ דְּאַגְתֶּן
דָּאַג דָּאֲגוּ
דָּאֲגָה דָּאֲגוּ
🔅زمان آینده:
אֶדְאַג נִדְאַג
תִּדְאַג תִּדְאֲגוּ
תִּדְאֲגִי תִּדְאַגְנָה
יִדְאַג יִדְאֲגוּ
תִּדְאַג יִדְאֲגוּ
🔅امر:
דְּאַג דַּאֲגִי
דַּאֲגוּ דְּאַגְנָה
2⃣ ד - ח - ף
🔅مصدر: לִדְחֹף (לִדְחוֹף)
هل دادن، تنه زدن، پرتاب کردن
🔅زمان حال:
דּוֹחֵף דּוֹחֲפִים
דּוֹחֶפֶת דּוֹחֲפוֹת
🔅زمان گذشته:
דָּחַפְתִּי דָּחַפְנוּ
דָּחַפְתָּ דְּחַפְתֶּם
דָּחַפְתְּ דְּחַפְתֶּן
דָּחַף דָּחֲפוּ
דָּחֲפָה דָּחֲפוּ
🔅زمان آینده:
אֶדְחֹף(אדחוף)~אֶדְחַף נִדְחֹף(נדחוף)~נִדְחַף
תִּדְחֹף(תדחוף)~תִּדְחַף
תִּדְחֲפוּ
תִּדְחֲפִי תִּדְחֹפְנָה(תדחופנה)~תִּדְחַפְנָה
יִדְחֹף(ידחוף)~יִדְחַף
יִדְחֲפוּ
תִּדְחֹף(תדחוף)~תִּדְחַף
תִּדְחֹפְנָה(תדחופנה)~תִּדְחַפְנָה
🔅امر:
דְּחַף דַּחֲפוּ
דַּחֲפִי דְּחַפְנָה (דְּחֹפְנָה ~ דחופנה)
3⃣ פ - ר - ץ
🔅مصدر: לִפְרֹץ (לפרוץ)
ترکیدن، شکفتن، نفوذ کردن
🔅زمان حال:
פּוֹרֵץ פּוֹרְצִים
פּוֹרֶצֶת פּוֹרְצוֹת
🔅زمان گذشته:
פָּרַצְתִּי פָּרַצְנוּ
פָּרַצְתָּ פְּרַצְתֶּם
פָּרַצְתְּ פְּרַצְתֶּן
פָּרַץ פָּרְצוּ
פָּרְצָה פָּרְצוּ
🔅زمان آینده:
אֶפְרֹץ (אפרוץ) נִפְרֹץ (נפרוץ)
תִּפְרֹץ (תפרוץ) תִּפְרְצוּ
תִּפְרְצִי תִּפְרֹצְנָה (תפרוצנה)
יִפְרֹץ (יפרוץ) יִפְרְצוּ
תִּפְרֹץ (תפרוץ) תִּפְרֹצְנָה (תפרוצנה)
🔅امر:
פִּרְצוּ פְּרֹץ (פרוץ)
פִּרְצִי פְּרֹצְנָה (פרוצנה)
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ متن ماله درس بیست و نهم:👇
הבן שלי
אם אחת נסעה ברכבת עם הבן הקטן שלה. פעמים רבות במשך הנסיעה אמר הילד לאם:
- אימא, אני רוצה לשתות, אני צמא מאוד.
- אני רואה שאתה סובל, אבל מה אני יכולה לעשות? אין פה אף טיפה של מיים לשתות. עוד מעט ונבוא לתחנה, ושם יש הרבה דברים למכירה. כּאשר נרד מן הרכבת אעשה קניות, נקנה גם משהו לשתות. גם אקנה לך תפוחים וגלידה.
סוף סוף, אחרי נסיעה של שעה, הרכבת באה לתחנה. הילד ירד בקפיצה מן הרכבת. התחנה היתה מלאה אנשים. האנשים דחפו זה את זה. רבים רצו אל הרכבות, ורבים רצו אל המוניות שעמדו בשורה ארכה על יד התחנה.
האם קראה:
- אורי, עמוד! לאן אתה רץ? אורי, איפה אתה?
אבל הרעש בתחנה היה גדול, והילד לא שמע את הקריאות של האם.
האם ירדה מהר מן הרכבת אבל לא ראתה את אורי. היא פנתה אל כל איש שהיא ראתה, ושאלה:
- סליחה, אולי ראית את הבן שלי?
אף אחד לא שם לב לשאלה שלה.
אחרי ריצה מאיש לאיש, היא ראתה שוטר גבוה עומד על יד היציאה. היא פנתה אל השוטר בּקול רועד ומלא פחד:
- אולי ראית את הבן שלי?
- בבקשה, גברת, אמרי לי מה המראה של הבן שלך.
- הוא ילד יפה מאוד, ענתה האם. אין ילד יפה בעולם כמו הבן שלי.
השוטר פרץ בצחוק ואמר:
- אל תראגי, גברת. נמצא את "המציאה" שלך בריא ושלם.
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ بررسی متن درس بیست و نهم:👇
📝 عنوان:
הַבֵּן שֶׁלִּי
پسر من
📝 بند اول:
אֵם אַחַת נָסְעָה בָּרַכֶּבֶת
مادری سفر میکرد با قطار
עִם הַבֵּן הַקָּטָן שֶׁלָּהּ.
همراه با پسر کوچکش.
פְּעָמִים רַבּוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַנְּסִיעָה
دفعات زیادی در طول سفر
אָמַר הַיֶּלֶד לָאֵם:
گفت پسر به مادر:
📝 بند دوم:
- אִמָּא, אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת,
- مامان! من میخواهم [چیزی] بنوشم،
אֲנִי צָמֵא מְאֹד.
من تشنه هستم خیلی زیاد.
📝 بند سوم:
- אֲנִי רוֹאָה שֶׁאַתָּה סוֹבֵל,
- من میبینم که تو داری اذیت میشی،
אֲבָל מָה אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת?
اما چه من میتوانم انجام دهم؟
אֵין פֹּה אַף טִפָּה שֶׁל מַיִם לִשְׁתּוֹת.
نیست اینجا حتی قطرهای آب برای نوشیدن.
עוֹד מְעַט וְנָבוֹא לַתַּחֲנָה,
در مدت زمان کمی خواهیم رسید به ایستگاه،
וְשָׁם יֵשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים לִמְכִירָה.
و آنجا هست چیزهای زیادی برای خریدن.
כַּאֲשֶׁר נֵרֵד מִן הָרַכֶּבֶת
زمانی که پیاده شدیم از قطار
🔺נֵרֵד מִן הָרַכֶּבֶת: برای پیاده شدن از قطار از فعل «پایین رفتن» (לָרֶדֶת) استفاده میشود.
אֶעֱשֶׂה קְנִיּוֹת,
انجام میدهیم خریدی (خرید میکنیم)
🔺اصطلاح برای «خرید کردن»
נִקְנֶה גַּם מַשֶּׁהוּ לִשְׁתּוֹת.
خواهیم خرید همچنین چیزی برای نوشیدن.
גַּם אֶקְנֶה לְךָ תַּפּוּחִים וּגְלִידָה.
همینطور خواهم خرید برای تو سیب و بستنی.
📝 بند چهارم:
סוֹף סוֹף, אַחֲרֵי נְסִיעָה שֶׁל שָׁעָה,
نهایتاّ، پس از سفری یک ساعته،
הָרַכֶּבֶת בָּאָה לַתַּחֲנָה.
قطار وارد شد به ایستگاه.
הַיֶּלֶד יָרַד בִּקְפִיצָה מִן הָרַכֶּבֶת.
پسر پیاده شد با پرشی از قطار (پسر از قطار پایین پرید.)
🔺בִּקְפִיצָה: בְּ + קְפִיצָה
🔅ممنوعیت دو شوا در ابتدای کلمه و تغییر صدای בְּ
הַתַּחֲנָה הָיְתָה מְלֵאָה אֲנָשִׁים.
ایستگاه بود پر از مردم.
הָאֲנָשִׁים דָּחֲפוּ זֶה אֶת זֶה.
مردم تنه میزدند این به آن.
רַבִּים רָצוּ אֶל הָרַכָּבוֹת,
خیلیها میدویدند به سوی قطارها،
וְרַבִּים רָצוּ אֶל הַמּוֹנִיּוֹת
و خیلیها میدویدند به سوی تاکسیها
שֶׁעָמְדוּ בְּשׁוּרָה אֲרֻכָּה עַל יַד הַתַּחֲנָה.
که ایستاده بودند در خطی (صفی) بلند کنار ایستگاه.
📝 بند پنجم:
הָאֵם קָרְאָה:
مادر فریاد زد:
📝 بند ششم:
- אוּרִי, עֲמֹד!
- اوری! بایست!
לְאָן אַתָּה רָץ?
به کجا تو میدوی؟
אוּרִי, אֵיפֹה אַתָּה?
اوری! کجایی تو؟
🔺לְאָן و אֵיפֹה
🔅در درسهای اول فرق این دو کلمه پرسشی را آموختیم. در לְאָן حرکت به کجا مطرح است و در אֵיפֹה کجایی.
📝 بند هفتم:
אֲבָל הָרַעַשׁ בַּתַּחֲנָה הָיָה גָּדוֹל,
اما سر و صدا در ایستگاه بود بلند،
🔺גָּדוֹל: صفت بلند بودن برای صدا
וְהַיֶּלֶד לֹא שָׁמַע אֶת הַקְּרִיאוֹת שֶׁל הָאֵם.
و پسر نمیشنید فریاد مادر را.
✳️ به نوع ترجمه فعلها دقت کنید! در متن عبری به صورت ماضی آمدهاند، اما هنگام ترجمه به فارسی، به دلیل تنوع فعل ماضی در زبان فارسی، برخی ماضی ساده و برخی استمراری ترجمه شدهاند. این نکته باید در هنگام ترجمهها دقت شود.
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ بررسی متن درس بیست و نهم (۲):👇
📝 بند هشتم:
הָאֵם יָרְדָה מַהֵר מִן הָרַכֶּבֶת
مادر پیاده شد سریع از قطار
אֲבָל לֹא רָאֲתָה אֶת אוּרִי.
اما ندید اوری را.
הִיא פָּנְתָה אֶל כָּל אִישׁ
او رو میکرد به هر فردی
שֶׁהִיא רָאֲתָה.
که او میدید.
וְשָׁאֲלָה:
و میپرسید:
📝 بند نهم:
- סְלִיחָה, אוּלַי רָאִיתָ אֶת הַבֵּן שֶׁלִּי?
- ببخشید! احیاناً دیدی پسرم را؟
📝 بند دهم:
אַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב לַשְּׁאֵלָה שֶׁלָּהּ.
هیچکس نمیکرد توجه به سؤال او.
🔺שָׂם לֵב לְ...: اصطلاحی برای «توجه کردن»
📝 بند یازدهم:
אַחֲרֵי רִיצָה מֵאִישׁ לְאִישׁ,
پس از دویدن از این فرد به آن فرد،
הִיא רָאֲתָה שׁוֹטֵר גָּבוֹהַּ
او دید پلیسی بلندقد
🔺גָּבוֹהַּ: نقطه درون هی، مپیک است که اینجا نشانه خوانا بودن هی است.
עוֹמֵד עַל יַד הַיְּצִיאָה.
ایستاده کنار خروجی.
🔺עוֹמֵד اینجا اسم فاعل است، نه فعل مضارع.
הִיא פָּנְתָה אֶל הַשּׁוֹטֵר
او رو کرد به پلیس
בְּקוֹל רוֹעֵד וּמָלֵא פַּחַד:
با صدایی لرزان و مملو از ترس:
🔺רוֹעֵד اینجا اسم فاعل است، نه فعل مضارع.
📝 بند دوازدهم:
- אוּלַי רָאִיתָ אֶת הַבֵּן שֶׁלִּי?
- احیانا دیدی پسرم را؟
📝 بند سیزدهم:
- בְּבַקָּשָׁה, גְּבֶרֶת, אִמְרִי לִי
- ببخشید، خانم! بگو به من
מַה הַמַּרְאֶה שֶׁל הַבֵּן שֶׁלָּךְ.
چه هست ظاهر پسرت؟
📝 بند چهاردهم:
- הוּא יֶלֶד יָפֶה מְאֹד,
- او پسری بسیار زیباست،
עָנְתָה הָאֵם.
پاسخ داد مادر.
אֵין יֶלֶד יָפֶה בָּעוֹלָם כְּמוֹ הַבֵּן שֶׁלִּי.
نیست پسری زیبا در عالم همانند پسر من.
📝 بند پانزدهم:
הַשּׁוֹטֵר פָּרַץ בִּצְחוֹק
پلیس ترکید با خنده (زد زیر خنده)
🔺פָּרַץ בִּצְחוֹק: اصطلاح برای یکمرتبه خندیدن.
🔺בִּצְחוֹק: בְּ + צְחוֹק
🔅ممنوعیت دو شوا در اول کلمه و تغییر صدای בְּ.
וְאָמַר:
و گفت:
📝 بند شانزدهم:
- אַל תִּרְאֲגִי, גְּבֶרֶת.
- نگران نباش خانم!
נִמְצָא אֶת "הַמְּצִיאָה" שֶׁלָּךְ בָּרִיא וְשָׁלֵם.
خواهیم یافت «یافته» تو را صحیح و سالم.
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim
✅ تمرینهای درس بیست و نهم کتاب هیسود:👇
1. אֶפְשָׁר לִפְעָמִים לִמְצֹא (למצוא) מְצִיאוֹת בַּחֲנוּת הַזֶּה.
2. אַל תִּדְחֹף (תדחוף) אוֹתִּי! יֵשׁ דֵי מָקוֹם בַּרַכֶּבֶת לְכֹל אֶחָד.
3. אַף אֶחָד לֹא יוֹדֵעַ מַה יִּקְרֶה מָחָר.
🔅داگش یود در יִּקְרֶה به خاطر מַה هست که پیش از آن آمده.
4. הוּא יִיקַח אִשָּׁה (אישה) בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה הַזֶּה.
5. יֵשׁ אֲחָדִים יְצִיאוֹת בַּתַּחֲנָה.
6. אֲנִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת מֵהַחַלוֹן שֶׁלִּי מַרְאֶה יָפֶה.
7. בְּמֶשֶׁךְ הַנְּסִיעָה הָאֲרֻכָּה (הארוכה) שֶׁלָּנוּ פָּגַשְׁנוּ אֲנָשִׁים מְעַנְיְנִים (מעניינים) רַבִּים.
8. הוּא יֶלֶד חָכָם מְאֹד (מאוד), הוּא לָמַד קְרִיאָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ אֶחָד.
9. הוּא עָבַר אֶת הַנָּהָר בִּקְפִיצָה אַחַת.
10. הַמַּיִם (המיים) הָאֵלֶה טוֹבִים רַק לִרְחִיצָה אֲבָל לֹא לִשְׁתִיָּה (לשתייה).
11. מַה הוּא אָמַר לָךְ שֶׁפָּרַצְתְּ בִּצְחוֹק?
12. הַרְבֶּה אֲנָשִׁים פוֹנִים לָאֵלוֹהִים כַּאֲשֶׁר הֵם חוֹלִים.
13. רִיצָה הִיא תַּרְגִיל טוֹב לְכֹל אֶחָד.
14. הַאִם אַתְּ רְעֵבָה? בְּקָרוֹב אֲנִי אֶתֵּן לָךְ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל.
15. מֶזֶג הָאֲוִיר (האוויר) הָיָה נוֹרָא וְלָכֵן (אֲנַחְנוּ) דָאֲגְנוּ שֶׁהָרַכֶּבֶת לֹא תָּבוֹא בִּזְמַן.
🔅בִּזְמַן: בְּ + זְמַן
تغییر صدای בְּ به خاطر ممنوعیت دو شوا در ابتدای کلمه.
16. יֵשׁ הַרְבֵּה עֵצִים גְּבוֹהִים בַּיַעַר הַזֶּה.
✳️ اسم فعلها:
1. שְׁמִיעָה (استماع)
2. סְגִירָה (خاتمه، بستار)
3. פְּתִיחָה (مقدمه، آغاز؛ افتتاح)
4. נְגִיעָה (لمس)
5. אֲכִילָה (تناول)
6. מְכִירָה (فروش)
7. קְנִיָּה ~ קנייה (خرید، کسب)
8. סְלִיחָה (عفو، بخشش)
9. יְשִׁיבָה (جلسه، نشست)
10. יְדִיעָה (اطلاعیه، اخبار، اطلاعات؛ دانش)
11. בְּנִיָּה ~ בנייה (ساختمان، نصب، ساخت و ساز; مونتاژ)
12. בְּחִירָה (انتخاب)
13. בְּדִיקָה (آزمایش، بررسی، معاینه)
14. שִׁיבָה (بازگشت)
15. זְרִיקָה (تزریق، شلیک)
https://eitaa.com/ebri_biyamoozim